למי לא קרה שהוא קם על צד שמאל?
כְּבָר כְּשֶׁקָּם בַּבֹּקֶר עִם מַסְטִיק בַּשֵּׂעָר, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ דָּרַךְ עַל הַסְּקֶטְבּוֹרְד וְהַסְּוֶדֶר נָפַל לוֹ לַכִּיּוֹר, אַלֶכְּסַנְדֶר יָדַע שֶׁזֶּה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת יוֹם אָיֹם וְנוֹרָא וְגָרוּעַ וְלֹא טוֹב בִּכְלָל.
וְזֶה נִמְשַׁךְ: בַּהַסָּעָה הָיָה לוֹ צָפוּף, בַּגַּן הַחֲבֵרִים לֹא הָיוּ נֶחְמָדִים, רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם מָצָא חוֹר דַּוְקָא בַּשֵּׁן שֶׁלּוֹ, וַהֲכִי גָּרוּעַ – בַּטֶּלֶוִיזְיָה הָיוּ נְשִׁיקוֹת. וְאַלֶכְּסַנְדֶר שׂוֹנֵא נְשִׁיקוֹת.
מִי לֹא מַכִּיר יָמִים כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר? וּמִי לֹא חָלַם כָּמוֹהוּ לִנְסֹעַ רָחוֹק, אוּלַי לְאוֹסְטְרַלְיָה?
מצפים תמיד מילדים להיות שמחים.....אבל זה לא תמיד ככה. הספר נכתב בשנת 1972 והוא עדיין רלוונטי.....אפילו באוסטרליה